שינוי מסלול

ביום השלישי ב-4 בבוקר עצרתי לרגע בפעם הראשונה. עצרתי את הריצה לבית החולים להחליף את אחותי. (במילא היתה שם כבר כל הלילה, רבע שעה לא משנה) עצרתי והתבוננתי פנימה: פגשתי את המלחמה הקיימת בתוכי בעוצמה. מלחמה כנגד התסריט האוטומטי שכולם מסביב, נמצאים בו , עוד לפני שהתבוננו בממצאים שהתגלו בצילום: אדם מבוגר נפל, החליק, וההמשך כבר ברור: שבר באגן. שבר משמעו ניתוח, המון זמן והמון כאבים לפני שיש החלמה, וזה כבר תחילת הסוף: אי אפשר להבריא באמת בגיל כזה,

והתמונה הבאה היא זקן, בקושי מדבר, בקושי זז, מלווה בעובד זר שמתעסק בעיקר בטלפון שלו. במקרה שלנו האדם המבוגר הזה הוא אמא שלי. כבר עבדנו המון על ריפוי האגן- אני בתטא הילינג ו Sabi Kraemer, חברתי , בדרכה המופלאה. היום הרופאים יחליטו מה רואים בצילום ובעקבות זה המשך טיפול. -"לא מוכנה לתסריט הזה".היה קול אחד -"תפסיקי את עם החלומות שלך, יש מציאות אולי תתעוררי אליה כבר" -המשפט הזה שאני שומעת מאז ילדותי נמצא שם מאחור. גם הוא. אז עצרתי לרגע והרגשתי את המרוץ והמאבק הפנימי שלי: מה את רוצה עבורה? שאלתי את עצמי. יודעת שאני יכולה לסמוך על גיבוי של קבוצת מורי תטא הילינג מדהימים, אם אגדיר להם מה אני מבקשת. העצירה הזו והצורך לנסח מה אני מבקשת כבר הרגיש משמעותי: - כבר הרגיש כמו מחזיר אלי את כוחות הקסם שיש בתטא. שנראו עד לפני רגע לא רלוונטים למול מכבש "המציאות". אני מבקשת לצאת מהמהלך הזה, הידוע מראש, האוטומטי. ובחיוב: אני מבקשת שהתהליך הזה שאמא שלי עוברת עכשיו יהיה מסע של ריפוי וצמיחה. יוביל אותה לריפוי, לחיבור לעצמה . שלחתי את הבקשה והרבה הצטרפו וגיבו. התשובה מבית החולים לא אחרה לבוא, האבחנה: סדק באגן (לא שבר), ותהליך הריפוי המומלץ שיקום בפיזיותרפיה!!! הצלחנו.!!!! פתאום גם התאחדו הכוחות המשפחתיים שלנו, והאיכויות והאמונות הכל כך שונים יכלו לעבוד יחד. ואז התגלתה העוצמה האדירה שלנו- כשכל אחד תורם רק את מה שהוא טוב בו וקל לו לתת. גם בביהח הצוות השמיע, מולי לפחות, קולות שונים מה"קונבנציונאלי", היו שם כל מיני דעות, כל מיני אפשרויות, ושוב ראיתי איך הרצונות כמו גם הפחדים שלי יוצרים מציאות:: הפחד שלי מהדימוי של אדם זקן עם עובד זר- גרמו לעו"סית של ביהח לא לספר לי את כל האינפורמציה וכל האפשרויות והמגבלות הקשורות לזה, רק בבוקר שבו אחי שכנע אותי באפשרויות החדשות שדווקא עובדת זרה יכולה לפתוח לאמא שלי - נפגשתי 'במקרה' עם העוסית השניה שפרסה לפני את כל היריעה. ברגע אחרי אחרון יצאנו למבצע ממש, כדי שהאופציה הזו תהיה אפשרית, ואז, לפי הקלות בה הכל זרם, ולפי מי שהגיעה אלינו,- היה ברור שזה הדבר הנכון. המשך הסיפור עדיין מתהווה. וככ תלוי בנו. אז מה אני רוצה לומר בזה? * שמדהים לראות עד כמה אנחנו בתפיסות, במסקנות העבר, בדעות וברגשות שלנו משפיעים על המציאות, בד"כ בלי לדעת את זה. *עד כמה העולם רגיש ומגיב לכל ניואנס בחוויה הפנימית שלנו, לא כי אנחנו טובים או רעים/ ראויים או לא, אלא כי אנחנו בלי לדעת פשוט מושכים כל הזמן בחוטים. * שזו חווית מציאות אחרת ללמוד את עצמינו ואת האינטראקציות שאנחנו יוצרים עם העולם, להיות יכולים לאפשר או לתת מקום למה שהיינו רוצים שיווצר, ולזוז בתוך עצמנו כדי לאפשר לשינוי הרצוי לקרות. אז אני ממש לא אלוהים, אבל כן, לגמרי כן יכולה להיות שותפה ביצירת המציאות שלי וסביבי.

מי שכל הנושא הזה ממש מעניין אותו, והיה רוצה לחקור אותו על עצמו- ועל אחרים: אני מזמינה ללמוד את 2 השיטות שמאפשרות מגע ישיר כזה לתת מודע, ואפשרות לשנות את המציאות בצורה קסומה ביותר : תטא הילינג, ודרך הגוף המסע פנימה. (מזמינה לראות הרחבה על כל אחת מהן כאן, באתר