על נשימה, אפשור וישראלים
- המרחב הקסום של השינוי
- 25 בפבר׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
פעם תפסתי טרמפ, עם ריקי גל. "אני גם מלמדת זמרים מתחילים" ,היא סיפרה לי, "איך לשיר", "למשל איך לנשום". היא הסבירה. "ישראלים יודעים לקחת", היא אמרה, "לא מחכים לקבל כך גם בנשימה- לוקחים את האויר פנימה, רק שאויר, אם לוקחים אותו הוא לא נכנס טוב, צריך לאפשר לו להיכנס, לחכות רגע, ואז הוא נכנס מעצמו". זו חוויה אחרת לגמרי לנשום כשהאויר נכנס מעצמו, והקול והשירה שונים לגמרי כשמאפשרים לאויר להכנס.
התרגשתי אז מהשיחה הזו, אבל לקח לי שנים להתחיל להרגיש את האויר נכנס מעצמו לתוך הגוף. כל כך הרבה הנאה יש בפשוט לנשום ברגעים שזה קורה. פשוט לחכות רגע, ולאפשר לאויר להיכנס מעצמו.
כמו שכל כך הרבה הנאה יש בפשוט לחכות רגע ואז הדברים שהיית רוצה, קורים מעצמם. אני עדיין לא יודעת לגמרי איך ליצור את האפשור הזה, רק זוכרת את החוויה. אז שתקרה לנו הנאה כזאת, פשוטה ומרגשת!!!
