חג פורים הזמנה למסע פנימי

בדקת עם עצמך פעם מה באמת יש בהזמנה או בהזדמנות הזו-בלהיות מאחורי מסיכה? או בתחפושת? או להשתכר עד דלא ידע..- ולא להצטרך להיות אחראי על מה יוצא ממך?

לאיזה מסע פנימי מזמין אותנו החג הזה- אם אני דווקא רוצה לקחת אותו ברצינות?

מה הקשר בין ההימור שעשתה אסתר על חייה כשהזמינה את אחשוורוש והמן למשתה הפרטי שערכה, לבין הקרנבלים המסיבות וההילולות שעושים בשם ה"ונהפוך הוא" של פורים?

באחד מחגי פורים אותגרתי בשאלה- "מה היית הכי מפחדת שיראו שיש בך?- לזה תתחפשי". פתחתי בקלפים כדי לקבל תשובה לא מודעת, ולהפתעתי מה שעלה הוא לא הדמות הכועסת שלי, העקשנית, הביקורתית , שוברת החוקים והגבולות , או עוד אחרות שיכולתי לחשוב שארצה להסתיר, אלא דווקא "בת המלכה יפת התואר"- מלכה, שהנוכחות שלה, הפיזיות, הנשית העוצמתית נמצאות שם בעוצמה מלכותית. במשך 3 ימי פסטיבל פורים- הסכמתי לדמות הזו לחיות בי, והיא פשוט התגלתה לי תוך כדי תנועה. היא דיברה עם אנשים בדרכה, רקדה בדרכה, קיבלה החלטות בדרכה, התמודדה עם קונפליקטים בדרכה...היו לה חיים משלה, רצונות והוויה משל עצמה ואני פשוט הסכמתי לה. זו היתה חוויה מדהימה.

חודש אח"כ- בפסח, היא דרשה ממני להוציא אותה לחופשי- לאפשר לה לפרוץ את גבולות התחפושת ולצאת איתה גם "לחיים האמיתיים". אז הייתי צריכה לבחור אם אני מוכנה ללכת על זה- לשלם את המחירים ולזכות בפרסים שהדמות עם האיכות החדשה שהביאה לחיי נתנה לי. אבל לזה יש עוד חודש...

אז מה רוצה לצאת בך מאחורי המסכה? מי זו האיכות הפנימית שדופקת מבפנים על קירות ה"אני הרגיל", ורוצה לצאת?

בכל חברה או שלטון מדכא, כדי שלא יקום מרד ויפיל אותו- חייב להיות "שסתום הבטחון"- זמן בו כל התסכולים, הכעסים, תחושת הקיפוח וחוסר הצדק יכולים להתפרק. זמן בו אפשר לפגוע במלך וכמעט להוציא אותו להורג, אבל רק כמעט. (טכס היפוך).

כמו בכל שילטון עריצות גם בתוכנו ישנו הרבה פעמים פחד עצום משינוי, גם אם ברור שהוא יהיה לטובה, הפחדים מובילים אותנו פעמים רבות לקטר על הקיים, לרצות שינוי, אבל להישאר בהקלה במצב הקיים. פורים נותן לנו הזדמנות לפגוש את עצמנו החדש, את מה שהיה רוצה לצאת אם לא היינו מגבילים אותו בפחדים, כי אנחנו מאחורי מסכה, ובמסגרת המגינה של החג.

מזמינה אתכם- לתת חיים למה שרוצה להתחיל לחיות בתוככם, ועד היום לא העז להרים ראש. חג פורים שמח !!!